מזונות הילדים

מזונות הילדים הוא ה”גחל הלוהט” של הגישור. מאחר ותשלום המזונות נמשך שנים ארוכות, בדרך כלל עד גיל 18 ו/או סיום בית הספר התיכון, המאוחר משניהם. אם הילד או הילדה יוצאים לשירות לאומי או מתגייסים לשירות צבאי, ישולם תשלום מזונות נוסף, מוקטן, מיום ההצטרפות לשירות הלאומי או הגיוס לצה”ל, ועד לסיומו. 

תשלום המזונות בזמן השירות הצבאי הוא קטן יחסית בשל העובדה שהצבא מממן ארוחות, ביגוד, רפואה, כולל רפואת שיניים, חינוך, נסיעות, ואפילו משכורת קטנה.

אולם בזמן השירות הלאומי או הצבאי, הילד, שהוא כבר בגיר, ממשיך להתגורר בבית ההורה, ועדיין מחזיקים בעבורו חדר, מיטה, מכבסים בעבורו, הוא אוכל בבית את האוכל הביתי שהוא מועדף בדרך כלל ועוד.

מתוך כך, בתי המשפט לדורותיהם הכירו בצורך להשתתף בהוצאות של אותו ילד בגיר בגובה של שליש מהתשלום שהיה משולם בעבורו עת היה קטין. אולם, בכפוף לשני תנאים מצטברים: 

א. מגורים בבית ההורה. 

השאירו טלפון והמגשר יחזור אליכם בהקדם

דיסקרטיות מלאה מובטחת ● אפשר לציין שעות נוחות


ב. שירות לאומי ו/או צבאי.

כלומר אם הילד משרת בצה”ל אולם עבר להתגורר עם חברתו בתל אביב, אין כל מקום לשלם בעבורו מזונות לידי האם. גם אם הילד סיים את השירות מוקדם מסיבות שונות, תשלום המזונות בעבורו מופסק. 

פסיקת המזונות עד יום 19.7.2017 ולאחריו. [בעקבות בע”ם  1709/15 ו- 919/15]

ניתן בגסות לחלק את פסיקת המזונות לשני חלקים. פסיקת המזונות שהייתה נהוגה לפני יום כ”ה בתמוז התשע”ז (‏19.7.2017). שדן בבע”ם  1709/15 ובבע”ם 919/15, וזאת שלאחריו. 

את פסק הדין המלא של בית המשפט העליון ניתן כאן

במסגרת הגישור מומלץ לעמול על סקירה של הפסיקה הרלוונטית באוזני בני הזוג: זאת בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בבע”ם 919/15. לא צריך להיות עורך דין מפולפל לדיני משפחה כדי להסביר את פסק הדין שכן את ההסברים לעניין פסיקת המזונות של בית המשפט העליון ניתן לבסס על מאמר של יואב מזא”ה  אשר עשה עבודה מקסימה, זיקק ופישט את פסק הדין של בית המשפט העליון לנוסחא אחת פשוטה. אולם, יש להסביר לבני הזוג כי פסק הדין דן בעיקר במזונות של ילדים מעל גיל 6 ולכן אין הוא מספק פתרון למספר בעיות רציניות. 

לגבי המזונות כפי שהיה נהוג לפסוק לפני יום 19/7/17 אשר אני קורא להם “המזונות הקלאסיים” יש להציגם לבני הזוג בצורה מפורטת לא פחות, מיד לאחר מכן. 

נוסחת תשלום המזונות לאחר יום  19/7/17 לפי המאמר של יואב מאז”ה

לעיון במאמר המלא לחץ כאן

כדי לספק לבני הזוג או למגשר, כלים בסיסיים שעמם יהיה ניתן לגשת לשאלת מזונות הילדים, יש להציג בפני בני הזוג את הפסיקה הרלוונטית כמו גם את הנוסחה המתאימה מהמאמר של יואב מאז”ה:

בעמוד 16 למאמר של מאז”ה, אשר מומלץ לתת לבני הזוג העתק ממנו, רואים את הנוסחה לחישוב מזונות. מטרת הנוסחה היא להסדיר כאמור את מזונות הילדים לאחר גיל 6: 

השאירו טלפון והמגשר יחזור אליכם בהקדם

דיסקרטיות מלאה מובטחת ● אפשר לציין שעות נוחות


לתשומת לבכם, למרות אנשים רבים, ביניהם עורכי דין לדיני משפחה, נוטים להתייחס להחלטה של בית המשפט העליון באופן כזה שהיא מתייחסת רק למקרים שבהם ההכנסה שווה וזמני השהות בין הילדים שווים, שהרי הנוסחה הזאת מדגימה את הגמישות של התשלום. 

אולם מה קורה אם אין זמני שהות שווים של הילדים אצל ההורים?

לדוגמה: כאשר לזוג יש שני ילדים אשר שוהים עם האם יותר, האם מוציאה על הילדים כשהם עמה 2,500 שקלים בחודש, והאב מוציא על הילדים כשהם עמו 1,500 שקלים בחודש.כלומר סך הכל ההוצאות על הילדים הם 4,000 שקלים בחודש. למרות שאנו עוסקים בגישור המסוים הזה בשני ילדים, חשוב לדעת שאין זה משנה כמה ילדים יש לבני הזוג מבחינת הפרמטרים שמציבים במשוואה.

נניח כי האב מרוויח 14,000 שקלים נטו [הורה א’] בחודש, והאם מרוויחה 6,000 שקלים נטו [הורה ב’] בחודש. ההוצאות של הורה ב’ על הילדים.

אם נציב את המספרים במשוואה בחלק הראשון: 

נחשב את המשוואה, הכנסת הורה א’ היא 14,000 שקלים. הכנסת שני ההורים יחד 20,000 שקלים. אם נחלק את הכנסת הורה א’ בהכנסת שני ההורים יחד נקבל 70%.

כעת נכפיל את התוצאה בהוצאות הילדים בשני הבתים יחד, כלומר ב- 4,000 שקלים.

התוצאה תהיה 70%X4,000 שהם 2,800 שקלים. נחסר מתוך המספר הזה את החלק הבא במשוואה, כאמור הוצאות הילדים בבית א’ [בית האב]  שהם 1,500 שקלים.

התוצאה היא 1,300 ₪. [החישוב הוא 2,800-1,500]

כלומר האב צריך לשלם לאם 1,300 שקלים בכל חודש. 

כתוצאה מכך, מהי המציאות שאיתה צריך כל אחד מההורים להתמודד?

האם משתכרת 6,000 שקלים נטו בחודש. היא תקבל בנוסף 1,300 שקלים נטו, כך שהיא תתחיל עם החודש עם 7,300 שקלים.

האב משתכר 14,000 שקלים בחודש ומשלם 1,300 שקלים, כלומר הוא מתחיל את החודש עם 12,700 שקלים.

מעבר לכך כל ההוצאות האחרות בעבור צהרון, קייטנות, חוגים, הוצאות בריאות חריגות, פסיכולוגים ככל שיהיה, ישולמו על ידי האב באופן כזה שהוא יישא ב- 70% מגובה ההוצאה והאישה רק ב- 30% מגובה ההוצאה.

כלומר אם יש הוצאה על צהרונים או הוצאות אחרות, בגובה של 2,000 שקלים בחודש, האב ישלם 1,400 שקלים, והאם תשלם 600 שקלים.

אם נכניס לסל ההוצאות של ההורים את אותן הוצאות נוספות שמשולמות באופן לא שוויוני, נגלה שהאב שבתחילת החודש היו בכיסו 12,700 שקלים כעת נותר עם 11,300 שקלים. האישה נותרת עם 6,700 שקלים. 

חשוב לציין בדוגמא הזו כי ההוצאות השוטפות על הילדים, הם נגזרת של זמני השהות של הילדים אצל מי מההורים. 

לפי התוצאה הזו, עדיין האב נשאר עם 4,600 שקלים יותר מאשר האם. סכום משמעותי ביותר. האם לכך התכוון פסק הדין של בית המשפט העליון? קשה לדעת. 

תפקידו הגישור, ושל מגשר טוב הוא לדעת להתייחס לסכום זה שכן המשוואה אינה מתאימה לכל מצב ולכל זוג. 

לתשומת לבכם,אם האישה תתעקש על מזונות ילדים כפי שהיה נהוג לפני פסק הדין של העליון, היא יכולה לקבל יחד עם המדור סכום של כ- 5,000 שקלים בחודש.

במקרה זה, נקודת הפתיחה תהיה שלאישה יהיו בנוסף למשכורתה נטו שהיא 6,000 שקלים עוד 5,000 שקלים בכל חודש והיא תתחיל את החודש עם הכנסה של 11,000 שקלים. 

הגבר מצדו, עם משכורת של 14,000 שקלים, יתחיל את החודש עם הכנסה של 9,000 שקלים. 

אולם בסיטואציה זו הבעל יכול שלא להלין את הילדים אצלו כלל, לחסוך רבות בהוצאות המדור וכן אז מלוא הוצאות הילדים, שסיכמנו כי הם 4,000 שקלים, יהיו על כתפי האם בלבד. כלומר שוב נקלענו לנקודה של חוסר איזון.

אני מדגיש נקודה זו כדי להבהיר שאין “יש מאין” ובסופו של דבר אחזקת הילדים עולה כסף אין זה משנה איך מסובבים את זה.

לכאורה מצבה של האם שמתחילה את החודש עם 11,000 שקלים, טוב יותר, אולם אם בוחנים את מאזן ההוצאות, הדברים אינם כאלו פשוטים.

חיים פאשי לוין

עורך דין חיים פאשי לוין

מחבר הספר ״גישור במשפחה״. משמש מגשר פעיל בתחום הגישור המשפחתי קרוב לשני עשורים. למד משפטים באוניברסיטת תל אביב וכן למד באוניברסיטת תל אביב שני תארים ראשונים נוספים בניהול ובקולנוע.

כתיבת תגובה