חשיבות פגישת ההיכרות
פגישת ההיכרות היא הפגישה הכי חשובה מבחינת המגשר. פגישת היכרות טובה שבה המגשר מרשים את בני הזוג, מובילה בדרך כלל גם לכך שאותו זוג יבחר את אותו מגשר לעבודה משותפת. הדבר יעזור למגשר להתפרנס ממקצוע הגישור.
פגישת היכרות טובה, מעבירה מסר של הרגעת בני הזוג והכנסתם למצב של שיתוף פעולה.
אזהרה! על המגשר להימנע לחלוטין מכניסה לשיחה ל"גופו של עניין". הרי אז, כשנכנסים לגופו של עניין, בני הזוג כבר "מנסים לשפוט" את המגשר לפי תגובותיו באותם נושאים.
בלי קשר לתגובות המגשר, בני הזוג נלחצים, אפילו נחרדים. לעיתים הם מוצאים על מה לריב, וכל החוויה של פגישת ההיכרות עוברת טלטלה ומתוך כך הסיכוי שיתחיל גישור עם אותו זוג קטן.
אם מגשר עושה את הטעות הקריטית ובפגישת ההיכרות, עוד לפני שבני הזוג חתמו על הסכם גישור, נכנס לשיחה עם מי מהצדדים לגופו של עניין, הוא מדגים נמהרות וחוסר מקצועיות.
לא רק שבדרך כלל בני הזוג גם לא יבחרו בו להיות המגשר שלהם אלא חמור מכך, עוד בטרם נחתם הסכם הגישור שהרי המגשר אינו נהנה באופן רשמי מסעיפי ההגנה שבתקנות הגישור שנתן לו המחוקק, ולכן מדובר גם בסיכון אתי / נזיקי מיותר שכן עוד אפשר לזמן אותו שייתן עדות על דברים שנאמרו לו, בבית המשפט.
מגשר חכם אפילו מתנצל ומסביר שטרם הרגע שבני הזוג והוא יחתמו על הסכם הגישור, הם חשופים לשימוש בלתי הוגן במידע שנמסר בפגישה, ומתוך כך אתה מציע להם להימנע מכך.
איך מתלבשים, איך מתנהגים, איך לוחצים יד – ולמה כל זה חשוב
מגשר טוב מתחיל את פגישת ההיכרות, עוד לפני שמתיישבים, מקפיד ללחוץ את היד, לחיצת יד טובה ומשמעותית, ובאריכות, אין להיבהל ממגע, עם מבט בעיניים וחיוך. לעולם אין לזלזל בשפת הגוף, זה עושה טוב למתגשרים.
לבוש
מן הסתם חשוב שהמגשר יהיה לבוש בבגדים רשמיים ככל הניתן. חליפה, עניבה, מכנס מגוהץ, נעלים מצוחצחות וכן הלאה. כבר יצא לי להשתתף ביותר מפגישת גישור אחת שבה המגשר הגיע לפגישה עם חולצת טריקו קצרה, ג'ינס, ונעליי התעמלות, ואם להוסיף על זה – גם לא מגולח. לאותו מגשר היו הרבה תעודות על הקיר אודות השכלתו, כמו גם רזומה מרשים של גישורים שהצליחו. בשיחות שאני יזמתי בעניין עם אותם מגשרים הם הדגישו את הלבוש היומיומי ככלי להורדת הלחצים, 'שהרי אנחנו לא בבית משפט. לעניות דעתי מדובר בטעות חמורה. על המגשר או המגשרת להתלבש באופן רשמי, מגוהץ, נקי ומסודר. הרי כולנו יודעים שלבושו של אדם יוצר רושם ראשוני חשוב. אדם שלבוש באופן רשמי, נקי, מגוהץ, מגולח, גם יוצר רושם שהגישור יעשה בכבוד, במקצועיות, בשקט, וכן הלאה.
הלבוש הרשמי, בייחוד הקפדה על חליפה ועניבה כשמדובר במגשרים והקפדה על לבוש מחוייט ורשמי למגשרת, ניתן למגשר סמכותיות מסוימת, מה שעוזר לו גם להשתלט על הגישור, בייחוד אם מדובר בגישור במשפחה שבו הרוחות הרבה יותר לוהטות מאשר גישורים עסקיים למשל.
כמגשר, חשוב לזכור שאם אתה מקפיד על לבושך, גם תרגיש טוב, בטוח יותר, תשלוט בסביבה שלך ותהיה יותר נינוח. מחקרים גילו שבגדים משפיעים על הביצועים שלנו. כמגשר, מה שאתה לובש יכול להשפיע על החשיבה שלך ועל מיומנויות ניהול הסכסוך ומכאן גם על מיומנות הנחלת המשא ומתן לצדדים. מחקרים גילו שלבוש הולם בו אדם מרגיש טוב, אפילו משפיעה על רמות ההורמונים וקצב הלב. אז בבקשה השקיעו בלבוש שלכם.
זה המקום לציין בזריזות שגם המשרד או המקום שבו מתנהל הגישור צריך להיות מסודר, נקי, מואר היטב, שקט, וככל הניתן שתהיה בו אווירה רגועה ונינוחה. משרדים של עורכי דין בדרך כלל אינם משדרים אווירה כזאת. לכן, אם אתם לא משתמשים במשרד שלכם, עשו קצת "שופינג" ומיצאו משרד שמשדר אווירה רגועה ונינוחה, צבעים רכים ושקטים, לא שחור ולבן למשל.
מגשרים רבים מבקשים לחסוך בעלות המשרד, אולם זו טעות, משרד נעים מסייע בקבלת לקוחות לגישורים, כך שבסופו של יום עלות המשרד היא זניחה.
שיחות החולין לפני שממש מתחילים
עוד לפני שמתיישבים חשוב "לשבור את הקרח" בשיחת חולין. רצוי בדיבורים כלליים על "מזג האוויר" או בשאלות סתמיות "היכן מצאתם חניה", כמו גם להציע תה או קפה ואם רוצים דפים לקשקש עליהם, תוך הבהרה שלא באמת צריך לכתוב משהו.
יש מגשרים המבקשים מהצדדים לכתוב את טענותיהם או לעשות רשימות כבר בפגישת ההיכרות ועושים בכך טעות שכן הדבר יוצר אווירה של "בית ספר" או חמור מכך "בית משפט" ואנטגוניזם אוטומטי. לכן, צריך להדגיש שהדפים משמשים למה שבני הזוג רוצים אם לרשום משהו כדי לא לשכוח אבל גם סתם קשקושים זה בסדר.
אומנות "שיחת החולין" או ה"סמול טוק" Small Talk היא חשובה שכן הדבר מסייע להורדת מתחים, יצירת תקשורת בלתי אמצעית עם המגשר, כמו גם את התחושה שגישור אינו בית משפט ואפשר לקחת נשימה עמוקה ולהירגע.
רבים המגשרים שלא מבינים את המתח הרב שבו נמצאים בני הזוג ומתנהגים בסגנון פורמלי או נוקשה מידי, ובכך מפספסים הזדמנות ראשונה וחשובה להזרים את הגישור על מי מנוחות.
איך לעשות זאת? כמובן שכל מגשר והסגנון שלו. אני אישית ממליץ למגשר להקרין למתגשרים אווירה של רוגע באמצעות חיוך נעים ודיבור מדוד. להביט למתגשרים בעיניים מידי פעם ולהשתמש בשמות הפרטיים שלהם. זאת בניגוד להבעות פנים של רשמיות או מקצועיות מוגזמת וסגנון דיבור נמהר או חזק מידי, תוך התייחסות אליהם כ"צדדים" לתיק.
הצגת המגשר או המגשרים
זה המקום להיות רשמי ומסודר. המגשר צריך להציג את עצמו בטון ניהולי, רם וברור.
זה המקום להתהדר בהשכלה, בתארים וניסיון בגישור. אם זה גישור במשפחה ויש למגשר ילדים, חשוב שהמגשר יציין "גם לי יש ילדים" ואם למגשר יש משכנתא, אפשר לספר "גם לי יש משכנתא" כך שהצדדים ידעו שהמגשר, כמו כל אדם, מתמודד עם אותה מציאות.
כעת צריך לעצור ולשאול את המתגשרים לפרטים שכן אתה כמגשר מבקש להכיר אותם מעט. פרטים אלו יכולים להיות כמו גיל, השכלה, תחום תעסוקה, מספר ילדים ואם יש דירה בבעלותם. גם אם אחד מהצדדים מבקש להוסיף פרטים כגון כושר השתכרות או מבקש להדגיש שעכשיו הוא מובטל או שהאישה בחופשת לידה, יש לעצור אותם ולהגיד שמדובר רק בפרטים ממש כלליים ואנחנו נכנס לפרטים הנוספים בגישור עצמו.
כעת צריך לעצור ולשאול את המתגשרים לפרטים שכן אתה כמגשר מבקש להכיר אותם מעט. פרטים אלו יכולים להיות כמו גיל, השכלה, תחום תעסוקה, מספר ילדים ואם יש דירה בבעלותם. גם אם אחד מהצדדים מבקש להוסיף פרטים כגון כושר השתכרות או מבקש להדגיש שעכשיו הוא מובטל או שהאישה בחופשת לידה, יש לעצור אותם ולהגיד שמדובר רק בפרטים ממש כלליים ואנחנו נכנס לפרטים הנוספים בגישור עצמו.
מגשר בעל ניסיון צריך להיות חשדן בפגישת ההיכרות מניסיון של מי מבני הזוג להכניס פרטים מכוננים לגביהם. מגשר בעל ניסיון שעוצר את מי מבני הזוג בניסיון שכזה מדגים שליטה בגישור וגם מרגיע את בן הזוג השני שרואה שהנה, המגשר שומר על הכללים, ולא נכנס לדיונים לגופו של עניין מבעוד מועד.
ההסבר אודות מהות גישור, יתרונות וחסרונות
זה הזמן לספר לבני הזוג אודות היתרונות המפורסמים של הגישור:
- הגישור – חוסך כסף!
- הגישור – חוסך זמן!
- הגישור – חוסך עגמת נפש!
רבים המגשרים אשר מבקשים לקצר את החלק הזה בפגישת ההיכרות וזו טעות.
יש להרחיב, למשל אודות העלויות הגבוהות של תיקי גירושין. עורך דין מבקש כיום בעבור טיפול בתיק גירושין עשרות אלפי שקלים.
כמו כן יש הוצאות מצטברות בעבור אגרות שונות, גם רכיב זה יכול להגיע לאלפי שקלים.
בנוסף יש להרחיב אודות העלויות הגבוהות של הליך כינוס הנכסים שמתרחש כאשר בני הזוג לא מסכימים לעניין גורלו של הרכוש המשותף, בדרך כלל דירת המגורים. כאשר בית המשפט מחליט ומורה לעורכי הדין למכור את דירת הצדדים, עורכי הדין [בתפקידם ככונסים] מקבלים כל אחד בעבור טרחתם שכר טרחה של שני אחוז בתוספת מע"מ משווי הנכס. סכום זה, ארבעה אחוז משווי הדירה בתוספת מע"מ, הנו בנוסף לאילוץ של מכירת הדירה מתחת למחיר שוק בשל מהותו של הליך הכינוס – מימוש מהיר.
מגשר טוב יסביר לבני הזוג שמכירת הדירה באמצעות בית המשפט, היה והגישור לא צלח, יחד אם האילוץ למכור את הדירה במהירות יחסית, נערמת להפסד של עשרה עד חמישה עשר אחוז משווי הנכס. ניתן לומר בקלות שנוכח מחירי הדירות בישראל, מדובר בהפסד של מאות אלפי שקלים.
מעבר לכך, הליך משפטי צריך לנהל. צריך להגיע למשרדו של עורך הדין, צריך להגיע לבית המשפט, צריך לעיתים להיפגש עם רשויות הרווחה, להיפגש עם עדים פוטנציאליים, להתרוצץ בין רשויות שונות כדי להמציא מסמכים וכן הלאה. בסופו של יום מדובר בנזק מצטבר של עשרות ימי עבודה והנזק ממשיך ונצבר כל עוד ההליך המשפטי מתנהל.
כמובן שבני הזוג אינם מעוניינים לשמוע את הדברים האלו שכן הם לכאורה ידועים וברורים, אולם מגשר בעל ניסיון, יסביר לצדדים שחשוב לו לחדד את ההיבטים האלו שכן מי שמבין היטב מה הוא עלול להפסיד, טורח בהתאם להימנע מההפסד.
יש גם מקום להרחיב אודות ההליך המביך שבני הזוג צריכים לעבור בשלל הבדיקות והבחינות של העובדות הסוציאליות השונות שממנה בית המשפט כדי ללמוד על מצב המשפחה והילדים.
האם מי מבני הזוג רוצה שעובדת סוציאליות תבוא אליו הביתה ותבדוק כמה הוא נקי? אם הרצפה נשטפה? מה יש במקרר? אם הבגדים מקופלים בארון? אם יש משחקים שמתאימים לגיל הילדים? מעבר לכך העובדת הסוציאליות שממנה בית המשפט גם אמונה על בדיקת שלומם של הילדים עם כל אחד מבני הזוג. עצם הבדיקה הזו לעיתים פותח אצל בני הזוג מרוץ של הכפשת בן הזוג השני, בעיקר באוזני הילדים. עניין המקבל את הכותרת "המדעית" "ניכור הורי". או במילים יותר פשוטות, הסתת הילד או הילדה כנגד אחד ההורים.
חשוב לספר על כך לבני הזוג, ולהבהיר להם שזו עלולה להיות תוצאה נוספת ובלתי נמנעת של הליך הגירושין, לרבות ככל שהסכסוך יחריף ויגיע למקומות קיצון.
חשוב להבהיר לבני הזוג כי הליך משפטי נמשך שנים. תיק גירושין ממוצע המתקיים בביהמ"ש אורך כשלוש שנים. זאת בשעה שתיק גירושין ממוצע המתקיים בהליך גישור נמשך כשלושה עד ארבעה חודשים.
מה המציאות שצריך לצייר בפני בני הזוג בפגישת ההיכרות
כדי להביא להצלחת הליך הגישור אחת הטכניקות היא הורדת הציפיות של בני הזוג. למשל לספר להם שרמת החיים יורדת אצל בני זוג שמתגרשים, זו התוצאה של משק בית שמתפרק.
יש לספר להם שבני זוג שמתגרשים אחרי זמן קצר יוצרים שני משקי בית מלאים.
ההוצאות כמעט מוכפלות. כעת צריך להחזיק שתי דירות, לשלם פעמיים בעבור אינטרנט, ועד בית, ארנונה וכדומה. ההכנסה במקביל לא מוכפלת, אלא מתחלקת בין שני בני הזוג. במקרה הטוב באופן הוגן. אבל הסיכוי שההכנסה של הצדדים תחולק באופן הוגן הרבה יותר גבוהה אם העניין נעשה בגישור. זאת מהסיבה הפשוטה שהם יודעים היטב מה מקורות ההכנסה שלהם ומה היכולות שלהם. הם גם יודעים כמה המשפחה של כל בן זוג יכולה לעזור ובמה.
כבר בפגישת ההיכרות צריך לשאול את בני הזוג האם הם רוצים להצליח להתגרש? אם התשובה היא חיובית, ברור שהם ימצאו עצמם יורדים ברמת החיים, והם צריכים להיות "ילדים גדולים", להסתכל למציאות בעיניים ולקבל עובדה פשוטה – אופציה זו עדיפה מאשר להישאר יחדיו.
חשוב להסביר לבני הזוג שמתגרשים כי עקרונית אין מציאות שונה לזוגות שמתגרשים ולזוגות שנשארים נשואים. זאת אותה מציאות רק דרכי ההתמודדות הן שונות. כלומר, גם זוג נשוי וגם זוג גרוש צריכים לגדל את הילדים, לחנך אותם, לדאוג לבריאות שלהם, לתת להם דמי כיס וכן הלאה כמו גם להנחיל להם דרך ארץ ותרבות.
בני זוג רבים טוענים שכעת יהיה לילדים רק הורה אחד, מה שיפגע בהם קשות. המגשר צריך לבקש מבני הזוג לבחון את החיים שלהם ולבדוק היטב, כמה זמן בדיוק במהלך השבוע הילדים נמצאים עם שני ההורים יחד! התשובה היא שעות ספורות בלבד, אם בכלל.
בדרך כלל ההורים, ככל ששניהם עובדים ועסוקים, מחלקים ביניהם את משימות החיים הכוללות גם את גידול הילדים. כך למשל, אין צורך ששני ההורים יחד יכינו לילדים כריכים לבית הספר. בדרך כלל רק הורה אחד עושה זאת.
עוד תיאוריה שבני זוג מתגרשים משתמשים בה, קמה מתוך הטענה שעכשיו דברים ישתנו, בייחוד אם נוציא את ההורה "המזיק" מהתמונה וכי הילדים אוהבים הורה אחד ולא אוהבים את ההורה השני.
אם טענה כזאת עולה, אפילו בפגישת ההיכרות, יש לעצור את אותו בן זוג ולהבהיר שאת הגישור עורכים מנקודת מוצא ששני ההורים אוהבים את הילדים שלהם, כל אחד בדרך ובסגנון שלו. אם מגשר שותק נוכח טענה מהסוג זה בשעה שהיא עולה, הדבר יכול להתפרש כהסכמה ואסור שזה יקרה.
עוד חשוב לספר לצדדים בפגישת ההיכרות כי המגשר אינו מחליט אף החלטה מחייבת. שהרי המגשר רק עוזר לצדדים להגיע להחלטות.
כמעט תמיד בני זוג מבקשים לדעת מה ההליך הפרוצדוראלי שעומד בפניהם. הבהרת התהליך מקטינה את אי הוודאות ומרגיעה את הצדדים. צריך לזכור שבני זוג בדרך כלל אינם בני בית בבית המשפט ולכן בית המשפט מצטייר בעיניהם כמקום מפחיד ומרתיע.
סיום פגישת ההיכרות, הנחיות בסיסיות לבני הזוג בכדי שהגישור יצליח
כל עוד הליך הגישור מתקיים, המגשר צריך להתריע בפני בני הזוג שלא להעלים רכוש וכסף. לא לרוקן חשבונות בנק ולא להעלים מהבית מיטלטלים יקרי ערך. ולא רק זה, אלא גם לא ל"חגוג" על כרטיס האשראי ואפילו לא לשנות הוצאות שוטפות ומקובלות. כלומר, אם פעם קניתם בסופרמרקט בקניה ממוצעת של שבע מאות שקלים, אין להתחיל לקנות כעת באלף ואבע מאות שקלים.
המגשר צריך לבקש מבני הזוג כי כל עוד הליך הגישור מתקיים, בני הזוג מתבקשים להמשיך לקיים את מלוא המשימות המשפחתיות. כלומר, לשמר אותן כפי שהיה נהוג עד לרגע המשבר. לדוגמא, אם בן זוג אחד נהג לכבס ובן זוג שני לקח את המכונית לטסט, או אם בן זוג אחד לקח את הילד לחוג ובן הזוג השני החזיר אותו, יש להמשיך לעשות זאת בדיוק באותה הדרך. יש לעודד את בני הזוג להמשיך ככל שניתן לקיים את השגרה שהייתה להם לפני שפרץ משבר הגירושין. יש לבקש מהם בנימוס לעשות מאמץ קטן בעניין זה שכן הגישור נמשך מספר חודשים, ועל מנת שהגישור יתנהל על מי מנוחות, רצוי להימנע מזעזועים בנושאים אלו, שכן אז הגישור מתפוצץ בגלל זוטות כגון מי לא כיבס או לא מי לא שילם למורה הפרטי של הילד.
ההנחיה החשובה ביותר שיש לתת לבני הזוג, ממש לפני שמסיימים את הפגישה היא – לא לדבר בבית על הליך הגישור. צריך להסביר לבני הזוג שכמו שרופא אינו יכול לנתח את עצמו, אפילו שהוא יודע מה צריך לעשות, אל להם לנסות להגיע בעצמם להסכם. לצורך כך יש מגשר והליך של גישור. יש להזהיר את הצדדים שאם הם ידברו בבית על כסף או ילדים או רכוש, רוב הסיכויים הם,שהם לא יגיעו להסכמות, יריבו עוד, יאמללו אחד את השני, וחבל, שהרי הם כבר החליטו ללכת לגישור, לשלם בעבור ההליך, אז מדוע "גם לשלם וגם לסבול?"
אם אחד מהצדדים דורש שבזמן הגישור בן הזוג השני יצא מהבית, מה שקורה לעיתים קרובות, יש להבהיר שמהלך כזה צריך להיעשות במסגרת הגישור. לא משום שעדיף להישאר באותו בית בזמן הליך הגישור אלא משום שהיציאה מהבית יוצרת מגוון של בעיות חדשות וקשות כגון מתי רואים את הילדים. אם בן הזוג שיצא שוכר דירה? מה התקציב שלו? האם ממשיכים להוציא את הכסף מאותו חשבון? והשאלה הקשה – מי יהיה בן הזוג שיצא מהבית?
נדרש גם להבהיר לצדדים שלמרות שעדיין לא נחתם הסכם גישור, תמיד אפשר להתקשר למגשר אם יש שאלה כללית לגבי הליך הגישור. האופציה הזאת נותנת לצדדים פתח ל"הוצאת קיטור" אם באמת העניינים בבית מתחממים. כאשר אני מקבל שיחה כזאת, אני מיד מציע לצדדים לקבוע פגישת חירום ולהתחיל בעבודה לפני שהמצב מתדרדר.
שוב אני מדגיש, אין לדבר על דברים לגופו של עניין לפני שנחתם הסכם הגישור.
לאחר פגישת ההיכרות, היה וזאת עברה בהצלחה ובני הזוג בחרו במגשר המסוים שייטפל בסכסוך שלהם, יש לטפל בשני נושאים פרוצדורליים, התשלום בעבור הגישור והחתימה על הסכם הגישור.
לכל שאלה או קביעת פגישת היכרות מוזמנים לפנות אליי 052-4499399
אם את או אתה רוצים להיות מגשרים טובים יותר, כתבתי ספר שכולו מקודש לנושא הגישור במשפחה – גישור במשפחה המדריך המקיף למגשר ולמתגשר